קיץ. "חזית הדרום" שלנו. ב-7 ביוני 1967 נכתב בעיתון "דבר" כי "שלושה כתבי חוץ נהרגו עד כה במלחמה המתחוללת במזרח התיכון". אחד מהם, "צלם "טיים-לייף" פול שוצר נורה ונהרג בעת שיצא לצלם קרב בסיני ביום ב'."
פול, יהודי מניו רושל שבמדינת ניו יורק, הגיע לישראל בשליחות טיים-לייף, יחד עם הכתב מיכאל מוק, בעקבות ההודעה על סגירת מיצרי טיראן. מיד עם הגיעם השתדל פול, שעבורו לא היה זה הביקור הראשון בארץ, להביא להצבתם באחת מיחידות התקיפה. הרשויות לא התלהבו. "על פי שני עדים יקום דבר" מצטט פול בהציעו את עצמו ואת מוק כעדים שאינם מעורבים במישרין בסכסוך, אולם נסיון שכנוע זה סוחט רק חיוכים משומעיו. בצר לו פונה שוצר לידידו משכבר משה דיין, מי שמונה באותה עת לשר הבטחון. דיין "עשה כמה טלפונים" ו"הדלתות החלו להיפתח". ערב המלחמה מצאו עצמם שוצר ומוק בצל חורשה, לצד חיילים מגדוד חרמ"ש. המשימה שהוטלה על הגדוד היתה לנוע בזחלמ"ים ובחיפוי טנקים להוות את חוד החנית של טור משוריין שיעשה דרכו מנחל עוז לכיוון העיר עזה. פול התעקש על כך שהוא ומוק לא יהיו באותו זחל"מ. במרחק של כ- 200 מטר מנקודת היציאה נקלעו הזחל"מים לאש מנשק קל ומכונות יריה. פול שנעמד על מנת לצלם, נורה ונהרג. דקות אחר כך פגעה באותו זחל"מ פצצת בזוקה והרכב התלקח. בפיצוץ נפצע קצין הליווי מטעם דובר צה"ל, דב (טומי) פורת. כעבור 3 שבועות, מת פורת מפצעיו בבית החולים.
הסיפור, לדידו של מוק, מתחיל במלחמה אחרת, זו שהתחוללה בויטנאם. הוא ושוצר, נילוו אז ליחידת נחתים בגל התקיפה הראשון על אחד החופים שהוחזקו בידי הוויטקונג. טרם הנחיתה, ישובים בכלי אמפיבי, ובעוד הנחתים מבצעים בדיקה אחרונה לכלי הנשק שלהם הסיר פול את קסדת הפלדה וחבש כובע מצחיק למראה (מוק מתאר: מעין כובע מלחים הפוך) עליו צוייר מגן דוד. הוא הסביר שמדובר בכובע טמבל "כזה שחובשים בקיבוץ בישראל". "אם אמות", אמר, "אמות כשהצבעים שלי לראשי". עם הדהוד הפתיחה של דלתות החרטום אמר "לחיים".
חבר אחר זכר בית קפה ברומא. זה היה אחד מאותם ימים חמים, נטולי ענן של קיץ איטלקי. ממקומם ב- Appia Antica ראו את העיר העתיקה משתרעת לפניהם. פול צפה בנוף הרך מבעד לכוס יין לבן. אור השמש נלכד בכוס. הוא התבונן בה זמן-מה ואמר: מבעד לטופז כזה, הייתי רוצה לצלם את העולם.
בעיתון "דבר" מוזכר שוב שמו של פול שוצר ב- 16 בדצמבר 1969 . "שישה מגדולי הצילום האנושי בדורנו, מהם חמישה שנהרגו במילוי תפקידם, ייוצגו בתערוכת "הצלם שאיכפת לו", הנפתחת הערב במוזיאון ישראל בירושלים. בתערוכה כ-50 צילומים של פול שוצר, שנהרג ברצועת עזה ב-5 ביוני 1967". בסוף הידיעה נכתב עוד כי "זכרו של פאול (כך במקור) שוצר יונצח ע"י הקרן הקיימת בנטיעת יער שישא את שמו בקרבת קיבוץ בארי."
לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים נאספו מקצת התמונות שצילם בארץ בהן גם התמונות האחרונות שנמצאו במצלמתו. משימתו האחרונה של צלם. בן 37 היה במותו.
להרחבה:
כתבים שנהרגו בשנת 1967 והשם החסר
שוצר בחגיגות ל"ג בעומר במירון, 1960 מתוך ספרו של דוד רובינגר, "ישראל מבעד לעדשה"
פול שוצר בבלוג של Ben Atlas : הגברים האיטלקיים, ישראל 1960
הספר The Time of the Burning Sun / Michael Bernet (עמ' 81)
השפעת הביקור באושוויץ וכתבה מה- 12 באוקטובר 1959 (אנה פרנק): The Sequel to a Sandbox Snapshot
ספטמבר 1962 - רעידת אדמה באיראן
1957 - נפצע במהלך משימה - סיקור סערת ההוריקן אודרי -15 ביולי ו- 29 ביולי
LIFE מה- 16 ביוני 1967 ומה-26 נוב' 1965