שחקי, שחקי על חלומות

בהתייחסו לאחת התגובות כותב דויל:

a well-crafted website with a thoughtful teacher acting as a curator to the links can produce a body of knowledge superior to textbooks

 

1. אסטרטגיה להוראת המתמטיקה שמקורה ביפן - bansho. דוגמא שעומדת בהלימה ליעדי הפיקוח.

 

2. התוסף של- Microsoft Mouse Mischief שמבטיח חוויה לימודית קצת אחרת (בתנאי שנתגבר על רכזת ה-USB). קישור נוסף וגם כאן

 

מה שבטוח - יהיה מעניין !

  

"עץ המשאלות" בגן הפסלים של מוזיאון הירשהורן

והנה "הלוואי שאגדל לתפארת"

שנת לימודים פוריה ! שנה טובה !

 

אולי היו אלה ילדי כפר עולצים על גב סוס  :

אולי היתה זו התמונה שהזכירה לי "שעה פרטנית":

 

אולי מורה אחר, המצולם בכמה מצבים:

מקור: 1, 2, 3 
ואולי היתה זו תמונת העולה מתימן המתקן ספר תורה

 

 

קיץ. "חזית הדרום" שלנו.  ב-7 ביוני 1967  נכתב בעיתון "דבר" כי "שלושה כתבי חוץ נהרגו עד כה במלחמה המתחוללת במזרח התיכון". אחד מהם, "צלם "טיים-לייף" פול שוצר נורה ונהרג בעת שיצא לצלם קרב בסיני ביום ב'."   

פול, יהודי מניו רושל שבמדינת ניו יורק,  הגיע לישראל בשליחות טיים-לייף, יחד עם הכתב מיכאל מוק, בעקבות ההודעה על סגירת מיצרי טיראן. מיד עם הגיעם השתדל פול, שעבורו לא היה זה הביקור הראשון בארץ, להביא להצבתם באחת מיחידות התקיפה. הרשויות לא התלהבו. "על פי שני עדים יקום דבר" מצטט פול בהציעו את עצמו ואת מוק כעדים שאינם מעורבים במישרין בסכסוך, אולם  נסיון שכנוע זה סוחט רק חיוכים משומעיו. בצר לו פונה  שוצר לידידו משכבר משה דיין, מי שמונה באותה עת לשר הבטחון. דיין "עשה כמה טלפונים" ו"הדלתות החלו להיפתח". ערב המלחמה מצאו עצמם שוצר ומוק בצל חורשה, לצד חיילים מגדוד חרמ"ש. המשימה שהוטלה על הגדוד היתה לנוע בזחלמ"ים ובחיפוי טנקים להוות את חוד החנית של טור משוריין שיעשה דרכו מנחל עוז לכיוון העיר עזה.  פול התעקש על כך שהוא ומוק לא יהיו באותו זחל"מ. במרחק של כ- 200 מטר מנקודת היציאה נקלעו הזחל"מים לאש מנשק קל ומכונות יריה. פול שנעמד על מנת לצלם, נורה ונהרג.  דקות אחר כך פגעה באותו זחל"מ  פצצת בזוקה והרכב התלקח. בפיצוץ נפצע קצין הליווי מטעם דובר צה"ל, דב (טומי) פורת. כעבור 3 שבועות, מת פורת מפצעיו בבית החולים.

הסיפור, לדידו של מוק, מתחיל במלחמה אחרת, זו שהתחוללה בויטנאם. הוא ושוצר, נילוו אז ליחידת נחתים בגל התקיפה הראשון על אחד החופים שהוחזקו בידי הוויטקונג. טרם הנחיתה, ישובים בכלי אמפיבי, ובעוד הנחתים מבצעים בדיקה אחרונה לכלי הנשק שלהם הסיר פול את קסדת הפלדה וחבש כובע מצחיק למראה (מוק מתאר: מעין כובע מלחים הפוך) עליו צוייר מגן דוד. הוא הסביר שמדובר בכובע טמבל "כזה שחובשים בקיבוץ בישראל". "אם אמות", אמר, "אמות כשהצבעים שלי לראשי". עם הדהוד הפתיחה של דלתות החרטום אמר "לחיים".

חבר אחר זכר בית קפה ברומא. זה היה אחד מאותם ימים חמים, נטולי ענן של קיץ  איטלקי. ממקומם ב-   Appia Antica  ראו את העיר העתיקה משתרעת לפניהם. פול צפה בנוף הרך מבעד לכוס יין לבן. אור השמש נלכד בכוס. הוא התבונן  בה זמן-מה ואמר: מבעד לטופז כזה, הייתי רוצה לצלם את העולם.

בעיתון "דבר" מוזכר שוב שמו של פול שוצר ב- 16 בדצמבר 1969 .  "שישה מגדולי הצילום האנושי בדורנו, מהם חמישה שנהרגו במילוי תפקידם, ייוצגו בתערוכת "הצלם שאיכפת לו", הנפתחת הערב במוזיאון ישראל בירושלים. בתערוכה כ-50 צילומים של פול שוצר, שנהרג ברצועת עזה ב-5 ביוני  1967". בסוף הידיעה נכתב עוד כי "זכרו של פאול (כך במקור) שוצר יונצח ע"י הקרן הקיימת בנטיעת יער שישא את שמו בקרבת קיבוץ בארי."

לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים נאספו מקצת התמונות שצילם בארץ בהן גם התמונות האחרונות שנמצאו במצלמתו. משימתו האחרונה של צלם. בן 37 היה במותו.

להרחבה:
כתבים שנהרגו בשנת 1967 והשם החסר
שוצר בחגיגות ל"ג בעומר במירון, 1960 מתוך ספרו של דוד רובינגר, "ישראל מבעד לעדשה"
פול שוצר בבלוג של Ben Atlas : הגברים האיטלקיים, ישראל 1960

הספר The Time of the Burning Sun / Michael Bernet (עמ' 81)
השפעת הביקור באושוויץ וכתבה מה- 12 באוקטובר 1959 (אנה פרנק): The Sequel to a Sandbox Snapshot
ספטמבר 1962 - רעידת אדמה באיראן
1957 - נפצע במהלך משימה - סיקור סערת ההוריקן אודרי -15 ביולי ו- 29 ביולי 

LIFE מה- 16 ביוני 1967 ומה-26 נוב' 1965

  

יש, לפחות על פי הפרסומת (וגם זו),  אנשים נוספים המתקשים לקבל את האמירה ש-It's the most wondeful time of the year 

האם גם הם יהיו "כמו כולם" ? 

התיק. אחרי הכל הוא נספח חיצוני המכסה על תכולה. מה אנו נושאים בתיקים שלנו ? מה מעידים עלינו העטים שלנו ? (וכדאי להציץ בזה - געגועינו לכתב יד)

האם האנשים הצעירים שאפגוש יעצרו לעיתים ליד פרח ?

כיצד הם ינהגו כשיאחזו בידיהם מצלמות ? (וזה מזמין כמובן דיון דילמה)

איזו יצירה המשלבת טכנולוגיה (אולי זו ?)  נצליח להשלים ? 

לנושא היצירתיות, Sue VanHattum מצטטת את Peterson (וכדאי להמשיך בעקבות התגובות): 

Creativity is difficult. When you are being creative, you’re living by faith. You don’t know what’s next because the created, by definition, is what’s never been before. So you’re living at the edge of something in which you’re not very confident. You might fail: in fact, you almost certainly will fail a good part of the time. All the creative [people] I know throw away most of the stuff they do

                                                    

 

2. עידוד יצירה (כתיבת חוויה) על שלטי ההסבר בפארק הלאומי Banff :

                      
                       ועוד: 1, 2

3. בגן החיות בוושינגטון היה כמאמר השיר, "חם, חם, חם". עיניו של יובל לוכדות שלט והוא אומר לי: זה שם מתאים לבלוג שלך. המחמאה יקרה לליבי אבל לעת עתה אין
תוכניות לשינוי. מפגש במרשתת עם נושא ה"סקראפבוקינג" [רק זה עוד חסר לי :-)] הביא לשימור צבעוני יותר של הזכרון הזה.
והתייחסות לנושא אצל יענקל. 

 

4. הטכנולוגיה בחיינו: מאיזה גיל צריך להתחיל ?

 

5. ב-CLC ברוקוויל, מרילנד, על אחד הקירות, אני מאמין חינוכי:

והולמות כאן השורות הבאות מתוך "אל תיגע בזמיר": "ניבול פה הוא שלב התפתחות הפוקד את כל הילדים, והוא נעלם במרוצת הימים כשהם נוכחים לדעת
שאינם מצליחים לעורר תשומת לב על ידי כך. אבל חמימות המוח אינה חולפת".

  

6. "קשור חוט להר ומשוך. אם נכשלת - הפסדת חוט. אם הצלחת - הרווחת הר." 
אינני יודעת מה מקורו של המשפט.

וצריך לשאול: מה הם הסיכויים להצלחה ? ואיפה הפסד האנרגיה ? (היא מתגלגלת..אני יודעת)

 

 

7. אחרון ודי.

חלומות של קיץ: שבדיה